קצת נתונים על דיכאון, בעולם חיים כיום כ-350 מיליון איש הסובלים מדיכאון, נתונים אלו מעידים על עליה של בערך 20% בעשור האחרון המגמה הזו מדאיגה מאוד, בישראל דיווחו מעל ל60% כי הם מכירים אדם שסובל או סבל בעבר מדיכאון, נראה כי התופעה מתפשטת בצורה רחבה בימינו. ארגון הבריאות העולמי דירג את הפרעת הדיכאון כגורם הרביעי למוגבלות ברחבי העולם ועד שנת 2020 היא צפויה להיות מדורגת במקום השני. חוקרים מבדילים בין דיכאון קליני, לדיכאון הנובע כתופעת לוואי עקב מחלות, אובדן, וכו'.

דיכאון קליני, הוא הפרעה נפשית שמשפיעה על האופנים שאנו חושבים, מרגישים ומתנהגים. הסובלים מדיכאון מאבדים עניין בפעילויות שנהנו מהם בעבר ומתקשים לתפקד ביום יום. קיימים תסמינים רבים. הבולטים בהם כוללים רגשות מתמשכים של עצבות, חוסר תקווה, חרדה או אפתיה, אשמה, חוסר ערך ופסימיות, קושי בריכוז, בקבלת החלטות או בזיכרון, עצבנות, חוסר שקט ואף היפראקטיביות, אינסומניה (קשיי שינה) או שינה מופרזת, שינויים במשקל ובתיאבון, כאבים פיזיים, עוויתות, בעיות בעיכול ועוד.

גורמים עיקריים

גורמים נוירולוגיים

ההתייחסות המדעית כיום לדיכאון קליני, היא כאל מחלה מערכתית, שעיקר מקורותיה ביולוגיים ולא ככשל פסיכולוגי או אישיותי. סיבה גנטיות הוא עיקרי לתופעה כמו כן ישנם גורמים נוספים, סביבתיים. במחקרים שנעשו ביולדות שחוו, דיכאון לאחר לידה גילו שחלק במח, באזור האונה הרקתית, קטן משמעותית, ביחס ליולדות שלא חוו דיכאון לאחר לידה.

גורמיים תורשתיים

מחקרים מעידים כי יש קשר ויחס והשפעה של אדם הסובל מדיכאון למשפחתו.שיעור אצל הקרובים של הלוקים בהפרעות מצב רוח הוא בערך פי שניים או שלושה גבוה יותר בהשוואה לקרובים שאינם סובלים מהפרעות מצב רוח.

גורמים פסיכולוגיים

דיכאון יכול לבוא לידי ביטוי במצבים נפשיים שונים. מצב פסיכוטי, מלנכולי וגם במצבי לחץ   שונים.מחקר בריטי שפורסם ב-2019 מצא כי נשים שעובדות 55 שעות בשבוע נמצאות בסיכון גדול יותר לפתח דיכאון.

נראה כי עם פרוץ מגפת הקורונה אנו עוברים ימים טרופים ונדמה שלא נחזור לעולם הישן, לפני הקורונה. נראה שהקורונה מאיימת על כל מבנה יציב שאחזנו בו. צריך לבנות מערכות חברתיות חדשות שיספקו יציבות וחוסן חברתי חדש על מנת לספק לכולנו קרקע יציבה שתאפשר מעבר בטוח בזמנים של שינוי.