נראה שחרדה זה השלב הבא של כולנו. הרי כמה זמן אפשר לחיות בחוסר ידיעה מה הולך לקרות, ושלא נדבר על חוסר האונים שלנו בתקופה הזו. הרי מצב כזה, גם לפי מה שאנחנו מכירים על עצמנו, וגם בספרות המקצועית, בקלות מוביל לדכדוך שלא נאמר דיכאון. באותה נשימה הוא יכול להוביל לאדישות טוטלית, מעין אפתיות לגבי החיים כדי לא להצטרך להתמודד עם חוסר האונים והכאוס הפנימי.

"כמה זמן אפשר לחיות בחוסר ידיעה מה הולך לקרות"

חרדה עלולה להיווצר בקונפליקט שבין השניים – מצד אחד חוויית חוסר האונים והדכדוך, ומהצד השני חוויית חוסר אונים ואדישות טוטלית. כשלא נדע מה מה"מדדים" עדיף, לפעמים נראה שחרדה משתלטת. ככה זה כשיש קונפליקט פנימי.

חרדה היא לא רציונלית, אנחנו לא בוחרים בה, היא פשוט איתות של המוח והגוף שיש פה משהו שאני לא מסוגל להכיל אותו, שהוא קצת יותר מדי בשבילי.

והאמת, נראה שאנחנו מתקרבים לשם. אם וירוס הקורונה ימשיך להיות נוכח בחיינו, אנחנו נראה עוד ועוד מקרים של חרדה. ולא חרדה חולפת, אלא חרדה מתמשכת, חרדה קיומית.

אז מה ניתן לעשות? איך אני יכולה לא להגיע למצב של חרדה אם הקורונה תתמיד ותישאר פה? איך אני לא אגרום לחיים שלי להיות מצומצמים עד דק, עד כדי חוסר הנאה מוחלט שיבוא עקב הפחד הגדול שאולי ישטוף אותי.

התשובה טמונה בחיפוש אחר הסיבות שבגללן הטבע הביא לנו את וירוס הקורונה. שמעתי שיש כל מיני תאוריות קונספירציה מורכבות, אבל אני אדם פשוט, אני מבינה שאם זה נראה כמו חתול ומיילל כמו חתול, זה כנראה חתול ולא סוס. זה קורונה.

אני רוצה לדעת מה אני יכולה ללמוד מהמצב הזה כאדם פרטי, ומה אנחנו כחברה, שלא נאמר כאנושות יכולים ללמוד. גם אם הייתי בטוחה שזו קונספירציה, עדיין הייתי שמחה לדעת מה אני יכולה ללמוד מזה שהמצב הזה בכלל קיים. קודם כל אני מבינה שהמצב הזה משפיע על כל האנושות בלי הבדל בין דת, גזע ומין. שנית אני רואה שהחברה האנושית כבר לא מה שהייתה פעם. כך גם הטבע וכל ההוויה מסביב השתנו.

וירוס אחד קטן, ותראו לאיזה שינוי אנחנו עדים. אז תחשבו מה יכול לקרות אם אנחנו נמציא וירוס אחר. לא וירוס הרסני, אלא הפוך, וירוס של אהבה. אתם חושבים שהוא יוכל להשפיע על כולם ממש כמו הקורונה?