חישוב שווי הוגן

שוק חופשי מתנהל דרך מספר רחב של חברות, גורמים שונים ואפילו אירועים בינלאומיים המשפיעים בצורה כזו או אחרת על שאר המשתתפים, החברות וכלכלות העולם. אך בכדי שהשווקים הפתוחים הנהנים מחופשיות רבה במגוון ארצות, יוכלו להמשיך ולתפקד בצורה חופשית והגיונית ישנה חשיבות רבה לבצע חישוב שווי הוגן בלא מעט מהפעולות הכלכליות הקיימות. חישוב זה מאפשר שמירה של חברות אשר נקנות על ידי חברות גדולות מהן, שומר כי הרכישות יבוצעו בצורה הוגנת ועם שקיפות מלאה. חישוב זה בראשיתו הינו מונח אשר הוגדר בתקן של המועצה התקינה החשבונאית בארצות הברית, ומשמש גם כהגדרה בינלאומית בשוק החופשי.

חישוב שווי הוגן – מה הוא כולל?

חישוב של שווי הוגן נע בין כמה רמות שונות של בדיקה, כאשר לכל רמת בדיקה ישנם משתנים כאלו ואחרים, אשר עלולים להשפיע על עסקה מתבשלת, על שוויו של נכס ועוד. הרמה הראשונה בוחנת את סביבת השוק ואת המשפיעים הישירים על הנכס או העסקה עצמה, כך היא מעניקה אישוש ראשוני בנוגע לסכום ההשקעה או להתחלת משא ומתן.

רמה מעט יותר מעמיקה ומורכבת תיעשה דרך חישוב רחב יותר, אשר יכלול לא רק מחירים המשפיעים על העסקה/נכס/חברה אלא על מוצרים דומים בשוק. למשל אם חברת קוקה קולה מבקשת למכור x מניות במחיר גבוהה בהרבה, בבחינת שווי הוגן תתבצע בדיקה גם של המתחרות של קוקה קולה בכדי לקבל איזה שהיא "פרופורציה", גם בנוגע למחיר וגם לביקוש.

רמות נוספות וסקירה משתנה

כאמור לכל עסק קיימים לעיתים כמה נכסים שונים, בין אם אלו נכסים פיזיים ובין אם אלו נכסים שאינם פיזיים כמו מוניטין וכו'. על כן בדיקה מעמיקה יותר של שווי הוגן, תתחקה אחר הנכסים והפעילויות שכבר אינן זמינות או שנעשו בטווח של מספר שנים מיום העסקה. כך בעצם תתאפשר לייצר תמונה ברורה יותר, בין הנכסים הקיימים, בין אלו שכבר אינם פעילים ותתאפשר יכולת תמחור ומשא ומתן טובים יותר. הליכים אלו מאפשרים שמירה על אופיו של השוק, בין אם בהגנה מפני רכישות "סרק" ועד למפלה של חברות גדולות.