הלימוד כחוויה

הלימוד מרחוק מביא עמו הרבה אתגרים. איך מלמדים ולומדים מרחוק, איך מעבירים את החומר בצורה מעניינת, כך שלתלמידים וגם למורים יהיה מעניין ומסקרן, שהתלמידים ישתתפו בשיעור במקום בהסחות מסביב? גם המורים בעצמם נמצאים במבוכה, הם מדווחים שחדוות ההוראה, ההתלהבות והאש הפנימית נעלמו מול הקוביות השחורות של הזום. גם ההורים מוצאים עצמם חסרי אונים, באתגר החדש, ולא מצליחים להשגיח על הילד שילמד. כולם נמצאים היום בתסכול גדול, מערכת החינוך פשטה את הרגל מזמן, והיום במצב החדש זה משתקף בברור. זו הזדמנות להרים את הכפפה, ולעשות מהפך בכל הנוגע לחינוך, ולשיטות הלימוד. נעבור ללימוד חוויתי, לימוד בקבוצה, שבו נשתתף כולנו בשיעור, מורה עם התלמידים יחד. השיעור יהיה בצורת שיחה, כשכולנו יושבים יחד במעגל, למרות שכל אחד במחשב שלו אבל כולם יחד. השיחה צריכה להיות באינטראקציה משותפת, בלתי פוסקת בין כולם, ואז לכולם יהיה ענין, כי כולם משתתפים.

המורים יצטרכו כמובן לעבור הכשרה איך עושים זאת, איך להציג את החומר ע"י שאלות, משחקים, תחרויות ,העיקר שהשיעור יהיה חוויתי. לאפשר לתלמידים להיות אחראים על ניהול השיעור ברוטציה ביניהם, לחנך למעורבות אחריות ועצמאות, להכניס את התלמידים כשותפים אקטיביים בשיעור, ולא פסיביים כמו היום. צריך להפוך את חומר הלימוד, לאקטואלי שידבר לכולם. כל נושא אפשר לקשור למשהו עכשווי, שכולם יכולים להתחבר אליו. כל הלימוד צריך להתבסס על השאלה  : איך הכל קשור ליחסים ביננו. כשחומר הלימוד ירגיש קרוב לתלמידים, שבעצם אלה החיים שלהם, התלמידים לא ישתעממו, כי אלה יהיו נושאים שמעניינים אותם. לייטמן כותב כאן https://www.michaellaitman.com/he/ וגם כאן http://laitman.net כי הלימוד צריך להרגיש כמו הרפתקאה, וכל מה שנלמד יהיה רלוונטי לחיים של התלמיד. 

לכל זה נדרשת הכשרה מהיסוד מצד אחד, ומצד שני אנחנו צריכים לדאוג לסביבה תומכת למידה, כלומר להוריד הסחות דעת, גם אם זה אומר למשל שהנייד לא יהיה זמין בזמן לימוד. אפשר לעשות זאת, דרך חברות הסלולר או דרך ההורים בבית. דבר חשוב נוסף הוא, שהתלמידים יגלו יחס של חשיבות לתלמידים שלומדים איתם, לייצר בין התלמידים קשר ביניהם. קבוצה שנותנת כוח, כמו גאוות יחידה בצבא למשל. והדבר הכי חשוב כנראה, זה הרצינות והחשיבות של כל הנוגעים בדבר, שכולם ירגישו את חשיבות הלימודים כי אפילו ההורים לא מבינים היום מה התועלת של הלימודים, הרי כיום בתי הספר הם מפעל לציונים, וכלל לא מכינים את התלמידים לחיים עצמם. הילדים מרגישים, שלהורים לא ממש אכפת מחומר הלימוד, כך שלילד בטוח לא תהיה חשיבות ללימודים. צריך לייצר חשיבות עליונה לכל נושא החינוך, פחות ידע, יותר להיות אדם.