סיפור ששלחה לי קוראת ומתפרסם בעילום שם:

כדורים וסיגריות
כדורים וסיגריות

אוי אלוהים! הדלאי לאמה מחייך אלי מהמגזין, שתי בנות מהארבע באו לבקר אחרי שהפעלתי לחצים. אני בעלת הנכסים מזנקת השכם בבוקר לכדור החדש של ד"ר חסין ומאזנת בעתיקה ותיקה המרדים. לפני כשנתיים עזבתי בית וילדים, גיהנום של בלבולים כדי לחזור מובנת. אבל לא כך נפלו פני הדברים. הבנות הפכו "לויולד מיכאל" את אמילי, טליה, נטע ותילי (תהילה).
לא בחבורה על כך כבר דובר, אולם מאז מצבי כלל לא שופר. השד שבראשי אומר "מגיע לך בתי" איך יתכן להורים כה "צדיקים" בת מרורים, הביתה בטח שאותה להשיב לא רוצים, נודדת מבית לבית מחלקת את התנפצויותיה על פני החברים .
ראה פלא, אתמול נסע אהובה קצר העיניים והאצבעות, הכדור חסין מעורר נפלאות, תחושת האני שוב חוזרת ללב, קצת רעידות המזכירות לה שאולי בכימיה יש תשובות . אשה חמודה אתה גרה שצחוקה האסמטי כל כך מדבק וחיוך של אושר על פניה כשבנה אותה בבוקר נושק. והאמת שכבר לא מפחידה הופכת לדרך. בלילה חוותה כעס וחשבה ששוב יוצאת היא ללחום, בבוקר הבינה שדרכה לשלום והדברים אינם לבן ושחור. אין היא קדשה והלה לא גיבור ואף אחד כאן את מלאכתה לא יגמור.
גם אם אותו עמוד אש עבר לאחור לאט לאט תמצא את הכיוון אל נשמות בנותיה לחזור.
אתמול היה יום שחור, כדור הקסמים החליש אותה פלאים, מזון כבר אל פיה לא נכנס. נסעה עם חברה לקנות פחיות תותים ושוקולד המזינים חולי סרטן סופניים. כספה אזל ושיחת טלפון עם בעלה הכאיבה כששמעה מרחוק את שמחת בנותיה טליה כבר בכלל לא שואלת עליה, היא חייבת להמשיך ואין לה כוחות, הלב שלה מלא דפיקות.
היום לא תיקח יותר כדורים, הכרזה שהולמת אותה, כי כוח רצון אין לה. עליה להתחזק ולהאמין.
רעידות הגוף מסמנות לה קו אדום. משפחה יכולה לשמוח כשאמא יכולה לגסוס, כמו שאמר לה פעם חבר "את תביני מה זה משפחה" סבל הוא מה שלא מבינים, איך הגיעה למצב כל כך קיצוני? סיבוב המטוטלת האם אי פעם יעצר? מבחן קשה, אין לה כעס, לא דרישות, רק פחד וגם חרדות. אולי הסקרנות תגרום לה להמשיך… גם אסור לה למות לפני האמא שלה. רוצה להיות בת טובה, רוצה לתקן, לא רוצה לחזור לכאן יותר.
מלכתחילה לא הבינה מה ורק ללדת בובות היה דבר נפלא, תצא החוצה לעשן סיגריה, תעשן שלוש ודי, אולי היא מן טיפוס כזה קיצוני, מרגישה שזה המהלך האחרון. מכאן היא חייבת לפתח רצון. ואיך ממשיכים איך מבקשים כח מאלוהים, כן מאלוהים.
התנ"ך מדבר על ניסיונות ומבחנים, אולי רק ואליום אחד, עוד מעט, לא לא לא!